עיריית קריית ביאליק תשלם כ- 30 אלף ש"ח בתביעת מפוחי עלים

תביעה ייצוגית נגד עיריית קריית ביאליק בעניין שימוש במפוחי עלים בניגוד לחוק, מסתיימת במפח נפש וללא פיצוי ממשי לתושבי העיר. העירייה לא הגישה כתב הגנה בתגובה לטענות נגדה, והעדיפה תחת זאת לפנות להליך של פשרה אל מול התובעת. במסגרת הסכם הפשרה הסכימה עיריית קריית ביאליק לשלם לתובעת ולעורכי דינה סכום העומד על כ- 70 אלף שקלים. סכום זה הופחת בסופו של דבר על ידי בית המשפט ונקבע על כ- 30 אלף ₪. לסכום זה אפשר להוסיף את עלות הייצוג של העירייה עצמה, סכום המוערך בכמה עשרות אלפי שקלים נוספים. בכל מקרה מדובר בסכום מזערי בלבד ביחס לסכום התביעה המקורי, אשר עמד על כ- 3 מליון שקלים. הסדר הפשרה אינו כולל פיצוי ממשי כלשהו לתושבי העיר קריית ביאליק, המהווים את הקבוצה המיוצגת בתביעה. סעיף בהסדר הפשרה, ימנע מתושבי קריית ביאליק להגיש תביעות נוספות בנושא מפוחי העלים. אין בהסדר לקיחת אחריות או הודאה כלשהי מצדה של הנתבעת עיריית קריית ביאליק, כי היא אחראית לשימוש במפוחי העלים. כל הפרטים בכתבה שלפניכם.

עיריית קרית ביאליק [צילום ד"ר אבישי טייכר]

בפעם הבאה שתשמעו מפוח עלים רועש מתחת לחלונכם, היזכרו בכתבה הזאת.

כתבנו כבר בעבר על ידה הקצרה של מערכת החוק והמשפט, בנוגע לאכיפת האיסור על שימוש במפוחי עלים, והנה אנו מקבלים דוגמה מוחשית נוספת לכך.

בחודשים האחרונים עקבנו אחר תביעה שהוגשה נגד עיריית קריית ביאליק, בעניין שימוש במפוחי עלים בעיר. לצד התביעה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית, הכוללת את כלל תושבי העיר קריית ביאליק.

לפי הנטען בכתב התביעה, עושה לכאורה עיריית קריית ביאליק באמצעות עובדיה או מי מטעמה, שימוש במפוחי עלים בשטח העיר בניגוד לחוק האוסר על כך, תוך כדי גרימת מפגע רעש וזיהום אוויר הפוגעים בתושבי העיר.

עוד בטרם הגישה העירייה כתב הגנה, הגיעו הצדדים להסכמות ביניהם, והגישו אל בית המשפט בקשה לאישור הסכם פשרה אשר נתגבש בניהם, וישים סוף להליך התביעה.

שתי נקודות תפסו את עיננו מיד עם קבלת הסכם הפשרה לידנו:

שווי הסכם הפשרה עומד על כמה עשרות אלפי שקלים בלבד, סכום מזערי ביחס לגובה סכום התביעה המקורי אשר עמד על כ- 3 מליון שקלים.

הסכם הפשרה כולל סעיף שימנע מתושבי קריית ביאליק להגיש תביעות נוספות בנושא מפוחי העלים. יחד עם זאת, סכום הפיצוי לתושבי העיר המיוצגים בתביעה הנו – אפס.

נאמר כבר בראשית הדברים, כי לעמדתנו מדובר בהסכם רע מאוד מבחינתם של תושבי העיר קריית ביאליק, ויש בלבנו ספק אם הוא מתיישב עם כוונת המחוקק בעניין תובענות ייצוגיות.

לכאורה מדובר גם בהסכם רע לכלל תושבי ישראל, משום שהסכם פשרה אנמי שכזה מאותת לרשויות כי הן יכולות להפר את החוק באין מפריע (ולא רק בקשר למפוחי העלים), גם אם יתבעו אותן – הן יצאו מכך מאוד בזול.

מה בהסכם הפשרה?

הסכם הפשרה שהגישו הצדדים אל בית המשפט המחוזי בחיפה, כולל את הסעיפים העיקריים הבאים:

ראש וראשון מובהר בהסכם כי העירייה אינה מאשרת או מודה כי יש לה אחריות להפעלת מפוחי העלים בעיר(!)

יחד עם זאת מתחייבת העירייה לפעול כפי שיפורט להלן,

1. העירייה תפעל להחלפת קבלן הגינון הנוכחי, כמו כן תעמוד על המשמר ותבטיח כי קבלני הגינון מטעמה ישמרו על החוק.

2. העירייה תפרסם באתר העירייה את הוראות החוק האוסרות שימוש במפוחי עלים בקרבת אזורי מגורים.

3. הגמול לתובעת העיקרית בצירוף שכר טרחת באי כוחה יעמוד על כ – 70 אלף ש"ח.

4. בתמורה לפעולות אלה נקבע בהסכם הפשרה כי תושבי העיר קריית ביאליק, יוותרו על כל תביעה או טענה נוספות כנגד העירייה בגין השימוש במפוחי עלים עד כה. במילים אחרות – לא יהיה ניתן להגיש תביעות נוספות בעניין זה כנגד העירייה.

כפי שניתן לראות, לשני הסעיפים הראשונים אין משמעות רבה. הרי בלאו הכי על העירייה לוודא כי קבלני הגינון מטעמה ישמרו על החוק, ולפעול בנחישות כאשר היא מקבלת מידע על הפרות חוק בתחומה.

פרסום לשון החוק באחד מדפי אתר העירייה, כנראה אינו מעלה ואינו מוריד מאומה, שהרי החוק מפורסם וידוע ברבים זה מכבר.

הטבה לא ברורה

נראה כי הסעיף המשמעותי ביותר בהסכם הוא מניעת האפשרות לתביעות עתידיות נגד העירייה בעניין מפוחי העלים.

מדובר לכאורה בסעיף שנוי במחלוקת גם מבחינה חוקית, שכן נדרש בחוק כי הסכם פשרה בתביעה ייצוגית יהיה ראוי והוגן. לא זו בלבד שהנתבעת עיריית קריית ביאליק לא תפצה את תושבי העיר, אלא שהיא גם זוכה לקבל מבית המשפט הגנה מפני תביעות נוספות בעניין.

מדוע זכתה העירייה להטבה רבת ערך זו? – לצערנו אין לנו כל תשובה על כך.

מהו המסר העולה מהסדר שכזה?

ניתן להפר את הוראות החוק ככל העולה על רוחכם. היה וכבר תוגש כנגדכם תביעה, תדרשו אך ורק להפסיק להפר את החוק, ולא תישאו באחריות להפרות החוק שקדמו לתביעה.

הסכם הפשרה מחטיא למעשה את שני היסודות העיקריים עליהן עומדת כל תביעה ייצוגית: הרתעה ופיצוי.

הרתעה: המחיר הקל שתשלם העירייה לתובעת בצירוף ההגנה מפני תביעות עתידיות לבטח אינם מהווים גורם מרתיע. לא רק שלא מרתיע – אלא אולי אפילו תורם ומעודד.

פיצוי: הפיצוי לחברי הקבוצה המיוצגת, תושבי קריית ביאליק הנו כאמור – אפס.

לא הרתעה ולא פיצוי.

ניתוח של הליכים משפטיים לאורך השנים האחרונות מלמד כי בבתי המשפט בישראל הולכים ונעלמים משפטי הוכחות והכרעה, ואת מקומם תופסים הסדרי פשרה. ההערכה לגבי כמות תיקי המשפט המסתיימים בפשרה עומדת על 90%! – זהו נתון מדהים. בתי המשפט והשופטים המכהנים בהם הפכו למעשה למגשרים ומפשרים והוצאת האמת לאור – נדחקה אי שם לאחורי הבמה.

מה חשוב יותר? יעילות משפטית או זכות הציבור לדעת?

הסכמי פשרה הם כלי משפטי חשוב המאפשר במקרים מסוימים, כאשר יש מקום לכך, לייעל את ההליך המשפטי ולקצר אותו.

נראה כי כולם אמורים להיות מרוצים: הסכם פשרה מוביל לסיומו הזריז של ההליך המשפטי וכך קטן העומס על בתי המשפט, עורכי הדין המייצגים את הצדדים אינם נדרשים לנהל הליך משפטי מייגע ויחד עם זאת זוכים בשכר טרחה נאה, התובע זוכה בפיצוי – והנתבע זוכה לשים את סיפור התביעה מאחוריו.

אולם במבחן השטח פני הדברים שונים, והדבר בולט במיוחד בתחום המשפט הסביבתי, שם נראה כי הציבור משלם מחיר יקר מדי בעבור אותה יעילות משפטית המושגת באמצעות הסכמי הפשרה. יתכן ויש מקום לקבוע תנאים מחמירים יותר לאישור הסכמי פשרה בתביעות נגד רשויות שלטון, ובעיקר כאלה מתחום הסביבה.

כך גם בתביעה הנוכחית נגד עיריית קריית ביאליק, העלו עורכי הדין משני הצדדים טענות בשבח הסכם הפשרה כגון חיסכון בזמנו של בית המשפט, חסכון בעלויות הנלוות לניהול תביעה ועוד. משקיבל בית המשפט טענות אלה ואישר את הסכם הפשרה, נשללה מן הציבור היכולת להגיע לחקר האמת בנוגע לשימוש במפוחי העלים.

רשות מקומית אינה יכולה להתנהל כעסק פרטי

מדוע העדיפה עיריית קריית ביאליק להוציא סכום נכבד מכספי הציבור המופקדים בידה, ולא להתמודד עם הטענות שעלו נגדה בכתב התביעה?

אנחנו מוכנים לקבל בסלחנות את זה שחברה עסקית פרטית כלשהי, תבחר להימנע מעימות משפטי באמצעות תשלום כספי בהליך פשרה. זו התנהלות שהיא חלק לגיטימי ממאבק ההישרדות העסקי.

נתבעים בתביעות ייצוגיות מעדיפים בדרך כלל לשלם במסגרת פשרה שכר טרחה נאה לעורכי הדין של התביעה ופיצוי כלשהו לתובע עצמו, ולא לקחת סיכון כי יאלצו לשלם את סכום התביעה הייצוגית במלואו, אשר בדרך כלל הנו סכום גבוה מאוד. נראה כי למדינה ולבתי המשפט, אין כל בעיה עם הנוהל הזה.

עירייה לעומת זאת אינה גוף עסקי. הכספים אותם משלמת העירייה אינם יוצאים מכיסה הפרטי – אלא מכיסו של הציבור. הכיס של כולנו.

כאשר רשות מקומית נתבעת ישנו עניין ציבורי רב לחשוף את הכשל באם אכן היה כזה. העניין הזה צריך לגבור על שיקולי יעילות משפטית. קיצור הליכים אינו הדבר הרצוי כאן אלא להיפך – בדיקה מעמיקה של הדברים.

רשות מקומית החפצה לפעול בשקיפות אל מול תושביה, אינה צריכה לחמוק מבדיקה מעמיקה של טענות על כך שהפרה את החוק. אלה אינן טענות של מה בכך והן עלולות להעיד על נורמות התנהלות ארגונית פסולות נוספות.

כך גם במקרה שלפנינו, הרשות בעצמה היא זו שהייתה צריכה לעמוד על כך שתיערך בדיקה מקיפה ויסודית,על מנת לברר כיצד התאפשר שימוש נרחב במפוחי עלים ברחבי העיר, על פני פרק זמן כה ארוך.

אם לאחר בירור הדברים מתברר כי ידו של מי מאנשי העירייה אכן הייתה בעניין הפעלת מפוחי העלים, הרי שבהתאם לכללי המנהל התקין, מצופה מן העירייה כי תרצה לאתר את מי שסרח בתפקידו ואפשר למחדל הזה לקרות.

ובחזרה למציאות… בואו נבחן את השתלשלות הדברים בבית המשפט:

תגובת בית המשפט: השופט רון סוקול מטיל ספק באפשרות לאשר את הסכם הפשרה

השופט רון סוקול, סגן נשיא בית המשפט המחוזי חיפה אשר בפניו התנהלה התביעה, מציין בהחלטתו מיום 6 במאי 2018, כי הוא מטיל ספק באפשרות לאשר את הסכם הפשרה, שכן כאמור לא ניתן לחייב את חברי הקבוצה לוותר על זכותם החוקית להגיש תביעות נוספות נגד העירייה מחוץ למסגרת התביעה הנוכחית.

כך כותב כב' השופט רון סוקול בהחלטתו:

"ספק בעיניי אם יש מקום לאשר הסדר שכזה המהווה מעשה בית-דין הכובל את כל חברי הקבוצה."

לאור דברים אלה, זימן בית המשפט את הצדדים לפניו על מנת לקבל הסברים בנוגע להסדר הפשרה שהציעו.

בית המשפט מקבל את הסכם הפשרה לרבות הסעיף הבעייתי

לאחר ששמע את הצדדים, בהחלטתו מיום 21 ביולי 2018, אישר בית המשפט את הסכם הפשרה על כל סעיפיו והורה לצדדים לפעול בנוהל המקובל על מנת להביא לאישורו הסופי של הסכם הפשרה.

תגובת המדינה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה: אין התנגדות לפשרה

הסכמי פשרה בתביעות ייצוגיות נדרשים לקבלת חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בטרם אישורם על ידי בית המשפט. זאת לאור העניין הציבורי שבהם. כך גם במקרה הזה, הוגש הסכם הפשרה לעיון היועץ המשפטי לממשלה.

בתאריך 19.10.2018 התקבלה באמצעות פרקליטות חיפה, תגובת היועץ המשפטי לממשלה להסכם הפשרה, בה הודיע כי אינו מתנגד להסכם הפשרה.

בית המשפט מאשר את הסדר הפשרה בין הצדדים

בתאריך 6.11.2018 נערך דיון נוסף בפני כב' השופט סוקול בבית המשפט המחוזי חיפה ובו נתנה על ידי בית המשפט החלטה סופית לאשר את הסדר הפשרה.

בפסק הדין שניתן בתאריך 12.11.2018 אישר בית המשפט את הסכם הפשרה, אולם התערב בסעיפי הגמול לתובעת ושכר טרחת עורכי דינה, והעמיד אותם על כמחצית מהמבוקש בהסדר הפשרה, לאור ההליך הקצר שהתנהל בתביעה זו.

הסדר הפשרה בין הצדדים נתגבש בשלב מאוד מקדמי של התביעה, עוד בטרם הוגש כתב הגנה על ידי העירייה, ובטרם נערך דיון כלשהו במסגרת הראיות בתביעה. לאור זאת קבע בית המשפט בפסק דינו כי אין הבדל בין תוצאות תביעה זו, לכל תביעה אחרת המסתיימת בהסתלקות של התובעת מן התביעה.

בית המשפט חיפה
היכל המשפט – חיפה

חושבים על הגשת תביעה ייצוגית? לא בטוח ששווה להסתכן

הסדר הפשרה בתביעה זו מעביר מסר שלילי נוסף, אל כל מי שחושב לפתוח בהליך תביעה ייצוגית.

מדוע?

התובע בתביעה ייצוגית נוטל על כתפיו סיכון כלכלי גדול מאוד. במידה ולא תתקבל תביעתו יהא עליו קרוב לודאי לשלם הוצאות משפט כבדות לצד הנתבע. במקרים מסוימים יכול הסכום להגיע למאות ואף מיליוני שקלים. הגמול הזעום לתובעת בתיק זה (5,000 ₪) אינו מצדיק לקיחת סיכון כלכלי כה גדול.

הסיכון העצום והסיכוי הזעום פוגעים בהיותה של התובענה הייצוגית כלי יעיל בידי האזרח הקטן נגד עוולות הממסד. יתכן וזהו חלק מן המדיניות אותה מכתיב משרד המשפטים בראשות השרה איילת שקד, לצמצום מוסד התובענות הייצוגיות.

תם אך לא נשלם…

תביעות בהן מחליט אזרח לעמוד על צדקתו אל מול רשות גדולה אינן מחזה נפוץ ויש בהן סיכון לא קל לתובע. משום כך היינו שמחים לראות את ההליך ממוצה ומתברר עד תומו.

צר לנו על כי התביעה בתיק לא מצאה לנכון למצות את ההליך המשפטי אל מול הנתבעת, דבר שהיה יכול להביא תועלת רבה לציבור, ויתכן כי היה מניב תוצאה טובה יותר לתובעת בעצמה.

כך נכתב בפסק הדין על סיכויי התביעה להתקבל:

"על אף הקושי לכמת את הנזק שנגרם לכאורה לחברי הקבוצה, לא ניתן לומר כי סיכויי התביעה להתקבל היו נמוכים. זאת, משום שאין חולק כי הפעלת מפוחי עלים הגורמים לרעש וזיהום אויר אינה מותרת באזורי מגורים ע פי התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), וכי המבקשת צירפה לבקשת האישור מטעמה צילומי וידאו וסטילס המעידים, לכאורה, כי העירייה (או מי מטעמה) הפעילה מפוחי עלים בשטחי מגורים בניגוד לתקנות."

לטעמנו אם כן, הריצה הבהולה אל הסדר הפשרה כבר בשלב כה מקדמי של הדיון המשפטי הייתה בעוכרי התביעה, והתוצאה ללא ספק מדברת בעד עצמה. העובדה כי בית המשפט מצא לנכון להפחית את סכומי הפיצוי ושכר הטרחה שנקבעו בהסדר הפשרה – מדברת בעד עצמה.

כאמור, בידי אתר סביבה ראיות לשימוש במפוחי עלים בעיר קריית ביאליק בהיקף רחב הרבה יותר מזה המתואר בתביעה המדוברת.

הראייה הטובה ביותר לחוסר האפקטיביות של הסדר הפשרה היא כי בזמן בו מתקיימים דיונים בבית המשפט, נמשך השימוש במפוחי עלים ברחובות העיר קריית ביאליק.

מפוח עלים בית ספר
מפוח עלים בבית ספר יסודי בקריית ביאליק

בידנו ראיות לשימוש נוסף בבתי ספר וגני ילדים. אנו נפרסם בתקופה הקרובה את כל החומרים שאספנו, זאת לאחר שנמצה את הטיפול מול הרשויות השונות.

בחודשים האחרונים עקבנו מקרוב אחר מהלך התביעה הייצוגית נגד עיריית קריית ביאליק. עם סיום הפרק הנוכחי של המאבק במפוחי העלים בקריית ביאליק, התוצאה מאוד מאכזבת לטעמנו.

אנחנו כמובן לא מתייאשים וממשיכים במאבק נגד מפרי החוק בכל זירה אפשרית, על מנת להוציא את מפוחי העלים מחיינו.

וכאן, אתם נכנסים לתמונה.

בכל מקרה בו אתם נתקלים בשימוש במפוח עלים תעדו במצלמת הטלפון הנייד ושלחו אלינו. אנחנו נשמח לסייע לכם בהתמודדות מול מפרי החוק.

ת"צ 5242-09-17

התובעת יוצגה על ידי משרד עו"ד ואנונו את זקבך מנהרייה

הנתבעת עיריית קריית ביאליק יוצגה על ידי משרד עו"ד בן-ארי פיש מחיפה

מצאתם טעות בכתבה? יש לכם סיפור, צילום או סרטון מעניינים שתרצו שיתפרסמו?
שתפו אותנו במייל
sviva101@gmail.com

קבלו עדכונים מאתר סביבה ישירות למייל שלכם!

תגובה אחת בנושא עיריית קריית ביאליק תשלם כ- 30 אלף ש"ח בתביעת מפוחי עלים

יש לך מה להוסיף?

כתובת המייל שלך לא תפורסם


*