חוק הרעש הוא כינוי כללי ונפוץ בקרב הציבור לשורה של חוקים ותקנות, הנוגעים למטרדים ומפגעים שמקורם בגרימת רעש. במאמר שלפניכם אנו מביאים את רשימת החוקים השונים הקשורים להגדרה חוק הרעש, ועוסקים ישירות או קשורים לעבירות רעש.
אם גם אתם סובלים ממטרדי רעש בבית, בעבודה או בכל מקום אחר, הדף הזה נוצר למענכם. הכרת חוקי הרעש המפורטים בהמשך תסייע לכם לפעול בצורה יעילה יותר נגד מטרדי רעש. כמו כן תוכלו לעמוד על זכויותיכם אל מול גורמי האכיפה, במידה ואין התייחסות הולמת לתלונתכם.
החוק הישראלי מקנה לציבור הגנות חוקתיות רבות מפני מפגעי רעש, ויש לציין זאת לטובה כמובן. אולם מצד שני, נראה כי דווקא קיומם של חוקים רבים כל כך בנושא הרעש, יכול ללמד אותנו עד כמה נושא זה בעייתי וסבוך מבחינה משפטית.
בטרם נצלול אל תוך עולם המושגים המשפטיים, חשוב להבהיר כי המאמר שלפניכם מוגש למטרת הרחבת הידע בנוגע לחוקי הרעש השונים, והגברת המודעות לזכויותיכם בלבד. המאמר אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי הולם. בכל מקרה שבו לדעתכם זכויותיכם נפגעו, אנו ממליצים להיוועץ עם עורך דין המתמחה בעניין.
החוק למניעת מפגעים התשכ"א 1961 (ידוע גם כ- חוק כנוביץ' ע"ש חבר הכנסת שמעון כנוביץ')
החוק למניעת מפגעים עוסק בסוגים שונים של מטרדים הנגרמים על ידי מפגעי רעש, מפגעי ריח וזיהום אוויר. כמו כן עוסק החוק בדרכי הטיפול והענישה הנוגעות למפגעים אלה.
חוק חשוב זה מהווה את הבסיס לחוקים ותקנות נוספים העוסקים במפגעי רעש ואיכות סביבה.
סעיף החוק העיקרי הנוגע לנושא הרעש הוא סעיף 2 שכותרתו "מניעת רעש".
להלן נוסח הסעיף:
"לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים."
כפי שניתן לראות משמעות הסעיף היא איסור גורף על גרימה של רעש חזק או בלתי סביר, אשר מפריע או אף יכול להפריע לאדם אחר.
לתשומת לבכם: הוראת חוק זו, תקפה לגבי כל שעות היום!
רעש חזק:
הקביעה לגבי מהו רעש חזק אינה נדרשת לאמצעי מדידה כלשהו, אלא נעשית בצורה אובייקטיבית לפי מבחן האדם הסביר. זוהי הגדרה רחבה המותירה פתח לפרשנות רבה באשר למקרים בהם יוגדר רעש כמטרד.
רעש בלתי סביר:
זהו רעש הנמדד באמצעי מדידה, מד רעש או מד דציבל, באופן המפורט בתקנות. רעש זה חורג מגבולות אשר נקבעו באופן מפורט ביותר בחוק. רעש בלתי סביר יקבע באם הוא חורג מן הרמות שנקבעו בחוק בהתאמה למקום ההתרחשות, שעת ההתרחשות, אופי הרעש, ומשך הרעש.
מקום ההתרחשות: עוצמת הרעש המרבית המותרת באזורי מגורים שונה למשל מזו המותרת באזורי המיועדים לתעשייה.
שעת ההתרחשות: החוק קובע רמות רעש מותרות שונות לשעות היום ולשעות הלילה.
אופי הרעש: האם הרעש מתמשך לארוך זמן או התקפי (רעש פיצוץ או חבטה למשל)
משך הרעש: כמה זמן נמשך הרעש. ככל שהרעש נמשך יותר זמן, החוק מגביל את עוצמתו יותר.
התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן 1990
תקנות אלה קובעות שורה ארוכה של הגדרות ותקנים טכניים בעיקרם, באשר לאופן מדידתו והגדרתו של רעש בלתי סביר. רעש מסוג זה מוגדר כחריגה מן הרמות שנקבעו בחוק, אשר ניתן למדוד אותה באמצעים למדידת רעש.
התקנות מספקות הגדרות מדויקות בקשר לעוצמת הרעש המרבית בדציבלים, המותרת בשעות היום השונות, וכן בהתייחס למקום ההתרחשות.
חוק הרעש והתקנות לקביעת מפגע רעש בלתי סביר, קובעים באמצעות מדידת דציבלים תקן אחיד למדידת רעש. רעש החורג מן התנאים אשר נקבעו בתקנות אלה, יפורש קרוב לודאי כמפגע רעש.
תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) התשנ"ג 1992
התקנות למניעת מפגעים הותקנו מכוחו של החוק למניעת מפגעים המוזכר למעלה. מכוחה של הסמכות שהוענקה לו קבע השר להגנת הסביבה תקנות אשר מסייעות לקבוע מה ייחשב למפגע רעש. התקנות כוללות שורה של מפגעים שונים ומתארות מתי ייחשב רעש למפגע ועבירה על החוק.
הנושאים בהם עוסקות התקנות הם:
- רעש מרכב, צופר ומשתיק קול (מפלט / אגזוסט)
- רעש באמצעות מכשירי קול, לרבות צעקות, שירה, כלי נגינה, רדיו, טלוויזיה ועוד
- רעש שמקורו בתיקונים, שיפוצים ובנייה
- רעש הנובע מפעולת מכונות
- רעש שמקורו פריקה, טעינה וטלטול של מכלים וסחורות
- רעש הנגרם מהודעות ופרסומת
- רעש חבטת שטיחים
- רעש הנגרם בשימוש של נפצים חזיזים וזיקוקין דינור
- רעש שמקורו מערכת אזעקה בנכס
- רעש שמקורו מזגנים ומדחסים
- רעש הנגרם על ידי בעלי חיים
- רעש שמקורו ציוד גינון ומפוחי עלים
חשוב מאוד לדעת: מטרת התקנות למניעת מפגעי רעש לספק לנו כלים ועזרה בהגדרתו של מפגע רעש. אין להסיק מכך כי רעש אשר אינו מופיע בתקנות אלה – אינו נחשב למטרד.
לדוגמה, בתקנות נקבע איסור על רעש ממקורות שונים בין השעות 2 עד 4 בצהריים. אין בכך כדי לקבוע כי רעש מחוץ לשעות אלה לא יחשב למטרד בנסיבות מסוימות. התקנות מרחיבות את החוק, אך אין בכוחן להצר אותו או לבטל חלקים ממנו.
חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) 1992
זהו חוק פחות רלוונטי לאדם הפרטי, אך נסקור גם אותו בקצרה. חוק זה מאפשר לארגוני סביבה מסוימים אשר נקבעו על ידי המשרד להגנת הסביבה, להגיש תביעות אזרחיות כנגד כל גוף האחראי ליצירת מפגע סביבתי, לרבות מפגע רעש. חוק זה עוסק לרוב בהתמודדות עם גופים ורשויות הפוגעים בציבור רחב המיוצג בדרך כלל על ידי ארגון סביבתי כלשהו.
לאחר שסקרנו את החוקים העיקריים הנוגעים במישרין למפגעי רעש, נסקור מספר חוקים נוספים אשר יש להם משמעות משפטית בנוגע למפגעי רעש.
פקודת הנזיקין – מטרד ליחיד
סע' 44 בפקודת הנזיקין העוסק בגרימת מטרד ליחיד הוא סעיף המופיע כמעט בכל פסיקת בית משפט הנוגעת לרעש.
זו לשון סעיף החוק:
"מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק."
במרוצת השנים נתגבשו בפסיקה התנאים להגדרת מטרד ליחיד והם מתבססים על בחינה אובייקטיבית של מידת ההפרעה מצד אחד, והזכות לשימוש וההנאה הסבירים של הנפגע מאותה הפרעה, מן הצד השני. בתוך חישובים אלה נלקחים בחשבון הנתונים הייחודיים של מקרה ומקרה, כגון מיקום הנכס והקיים בסביבתו, וכן אופי המטרד עצמו.
פקודת הנזיקין – מטרד לציבור
סע' 42 לפקודת הנזיקין עוסק בין היתר במטרדים המהווים פגיעה בנוחות הציבור, ובכלל זה גם מטרדי רעש.
זו לשון סעיף החוק:
"מיטרד לציבור הוא מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל."
חוק המקרקעין
חוק המקרקעין נועד להסדיר את נושא השימוש בקרקעות המדינה, לרבות היחסים וההתנהלות בין הבעלים והמשתמשים של נכסים הנמצאים על קרקעות אלה. בחוק המקרקעין מספר סעיפים שנועדו להגן על זכויותיהם של בעלי זכויות השימוש בקרקע, ובין היתר מניעת הפרעות מטרדים ומפגעים.
סע' 17 בחוק המקרקעין מורה כי "המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת." וכמובן שמטרדי רעש נכללים בהגדרה זו ויש בהם כדי להפריע לשימוש סביר במקרקעין.
לעניין מטרדי רעש ראוי גם לשים לב לסע' 14 בחוק במקרקעין שלשונו:
"בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהן כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי נוחות לאחר." והמשמעות לעניין הרעש היא שבעלות או זכות כלשהי במקרקעין אינה מצדיקה גרימת מטרד לאחר.
הצד הפלילי של חוק הרעש
לא רבים יודעים זאת אך גרימת מטרד רעש עשויה להיחשב במקרים מסוימים כעבירה פלילית.
סע' 11 בחוק למניעת מפגעים שהוזכר למעלה קובע כי:
"העובר על הוראות אלה, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור"
סע' 17 בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) שהזכרנו קובע כי:
"העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או שני העונשים כאחד."
ניתן אם כן לראות כי רף הענישה במקרים של הפרת חוקים ותקנות המהווים את מה שנהוג לכנות חוק הרעש, הנו גבוה וכולל אף עונשי מאסר.
חוק העונשין
לעיונכם מספר סעיפים נוספים מתוך חוק העונשין אשר יש להם קשר לעבירות גרימת רעש וחוק הרעש המדובר:
סע' 215 מטרד לציבור:
"(א) העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו – מאסר שנה אחת.
(ב) לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי נוחות; אולם אם הוא מקל על חלק מן הציבור את השימוש כדין בזכויותיו אפשר שיראוהו כאילו אינו מטרד לשום אדם."
סע' 223 מלאכות פוגעות:
"המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו – מאסר שנה אחת."
סע' 490 (10) עבירות רחוב – שאון ומהומה:
"העושה אחת מאלה בלי עילה כשרה, דינו – מאסר חודש ימים, ובעבירות לפי פסקאות (1), (4), (5) או (9) – גם תשלום ההוצאות הכרוכות בהסרת המכשול או בתיקון הנזק:
… (10) מקים שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור."
לסיכום:
ריכזנו בדף זה את הוראות החוק העיקריות הנוגעות לגרימת מטרדים ומפגעים שמקורם ברעש. הוראות חוק אלה ידועות בקרב הציבור גם בשם חוק הרעש. תקוותנו כי תמצאו את המידע שימושי והוא יסייע לכם לעמוד על זכותכם החוקית ליהנות משקט ושלווה.